כוונת חיפוש באיקומרס: מה קונים מתכוונים, לא רק מה הם מקלידים

שלושה דפוסים מכסים את רוב השאילתות: ניווטית (מוצר או מותג ידועים בשם), עסקית (מוכנים לקנות, לעיתים לפי מחיר או מפרט), וחקירתית (גלישה או השוואה בשפה עמומה או תיאורית).

״שמלה אדומה״ אצל מבקר ראשון בלי היסטוריה אינה אותה כוונה כמו אצל קונה שזה עתה ראה שלוש שמלות לאורחת בחתונה. השאילתה זהה; התשובה השימושית לא. לכן הקשר הסשן הוא חלק מהכוונה, לא אות נפרד.

כוונה נראית הכי ברור בשאילתות ארוכות ותיאוריות, כי הקונה מפרט מה הוא רוצה במקום להסתמך על תווית קצרה. אלה גם השאילתות שהכי נכשלות בחיפוש מילות מפתח, כי הן כמעט לא תואמות כותרת מוצר מילה במילה.

בעברית זה נשמע כמו ״מתנה למי שאוהב יין איטלקי״ או ״נעלי ריצה לכפות רגליים שטוחות״ — משפטים שבלוג החיפוש רואה כל יום, והאינדקס המילולי מפספס.

מערכת שבודקת רק חפיפת מילים מתייחסת לכל שאילתה אותו דבר. התחשבות בכוונה אומרת שאותה קבוצת מוצרים יכולה להיות מדורגת אחרת — או שנתיב גיבוי אחר יופעל — לפי הניסוח ולפי מה שקדם בסשן.